חברת עידוד בע"מ נ' סמולוביץ'

החלטה

לפני מונחת התנגדות לביצוע שטר חוב, שהוגש למימוש בהוצל"פ כנגד המבקש. התקיים דיון, בו נחקר המבקש על תצהירו וב"כ הצדדים סיכמו את סיכומיהם בעל פה.

להלן עיקרי טענות המבקש, כפי שהובאו בבקשת הרשות להתגונן ובסיכומי בא – כוחו בע"פ:

1. בשנת 1997 עלה המבקש לישראל, ועם הגעתו קיבל סכומי כסף כעולה חדש. לרגל עלייתו לארץ, הופנה המבקש למשיבה לשם קבלת מענק כספי. המענק ניתן לו בתנאי שלא יעזוב את הארץ בתוך 3 שנים. כמו כן, נאמר למבקש במפורש, כי אם לא יישאר בארץ, הוא יידרש להשיב סכום זה.

2. יתרה מכך, בעניינו של מענק זה, קיבל המבקש מסמך מתורגם אשר מפרט את תנאי המענק, ואשר צוין בסע' 2 B בו כי לאחר 3 שנות שהייה בארץ, לא יהיו קיימים חוב או הלוואה.

3. בעת עלייתו לארץ, המבקש לא הבין עברית, ולא הוסבר או הובהר לו כי עליו לשלם תשלומים חודשיים כלשהם. החתימה על המסמכים לצורך קבלת המענק נעשתה באופן בו נאמר למבקש היכן לחתום.

4. עוד טען בסעיף 7 לתצהירו, כי את כל ההלוואות שקיבל מן המשיבה, שילם בזמן בהוראת קבע.

לטענת המבקש, לראשונה בעת חקירתו הוצג בפניו מסמך, המפרט תשלומים שתחילתם בחודש 11/99 וסיומם בחודש 10/02, אשר הועברו בהוראת קבע מחשבונו למשיבה לכאורה, כחלק מפירעון ההלוואה, לה היא טוענת.

5. כמו כן, לא הוצג למבקש פירוט התשלומים ששולמו עד מועד הדיון, בו נערכו הסיכומים. לא הוצגה יתרת החוב מאותה הלוואה לכאורית, בגינה פתחה המשיבה בהליך ביצוע שטר החוב.

6. המשיבה לא פעלה ולא פנתה אל המבקש בכדי ליידעו על קיומו של חוב. לראשונה בחודש 1/11 פנתה המשיבה אל המבקש בהתראה לפני נקיטת הליכי הוצל"פ, ועל אף שהמבקש ניסה שוב ושוב לברר את מהות החוב, ולמרות שנאמר לו כי יחזרו אליו עם תשובה, בחרה המשיבה לפתוח תיק הוצל"פ בגין חוב המוכחש על ידו. בכך, פעלה המשיבה בחוסר תום לב בהגשת שטר החוב לביצוע.

7. לא היתה התקשרות נוספת בין המבקש למשיבה מלבד העת, בה קיבל ממנה את המענק, ולא נערך ביניהם כל הסכם אחר.

8. לאור הגשת שטר החוב לביצוע לאחר 13 שנים והשיהוי בו פעלה המשיבה, טוען המבקש לפגיעה קריטית ביכולתו להביא ראיות ועדים להוכחת גרסתו.

9. במידה ואכן חב המבקש למשיבה סכומים בגין ההלוואה, לה היא טוענת, מדובר בחוב שנוצר בשנת 1998, ולפיכך – התיישן. על אף טענת המשיבה, כי המשיב ויתר על זכותו לטעון להתיישנות בחתימתו על המסמכים בעת קבלת המענק, לא ניתן לוותר על זכות זו. יתר על כן, למבקש לא הוסברה המשמעות המשפטית של הדבר, בייחוד לאור העובדה כי המבקש לא דיבר ולא הבין את השפה העברית.

10. לעניין הסמכות המקומית, טוען המבקש כי שטר החוב נחתם בסניף חיפה של המשיב, אשר היה קיים באופן פיזי בעת חתימת שטר החוב. באמצעות סניף זה שולמו הסכומים, בהם רואה המשיבה כחלק מפירעון ההלוואה, ומשכך הסמכות המקומית נתונה למחוז חיפה והקריות.

11. המבקש טוען כי יש לו טענות טובות בנוגע לעצם קיום החוב כמוכחש, בנוגע להתיישנות ובנוגע להסתמכותו כי לא קיימת לו כל הלוואה ו/או חוב ו/או התחייבות כספית כלשהי.

12. למבקש נגרמו עוגמת נפש ונזק נפשי כתוצאה ממעשי המשיבה.

13. המבקש בהתנגדותו מבקש רשות להתגונן כנגד מלוא סכום התביעה, להתיר לו להגיש כתב הגנה ולחייב את המשיבה בהוצאות. כמו כן, טוען המבקש כי הרים את הנטל הנדרש לקבלת ההתנגדות.

עיקרי טענות המשיבה כפי שעולות מסיכומיה:

14. תיק ההוצל"פ נפתח לביצוע שטר חוב, אשר חתום עליו המבקש וכן החתום על ידי ערב אישית אחד. בשטר החוב נקבע במפורש, כי עושה השטר, דהיינו – המבקש, והערבים מוותרים מראש על כל דרישה פורמלית וכן על כל טענת התיישנות ביחס לשטר. סע' 96 לפקודת השטרות מאפשר להתנות על נושא ההתיישנות, להאריך את התקופה ולוותר לחלוטין על טענת ההתיישנות, וזה מה שנעשה במקרה דנן.

15. המבקש סומך את התנגדותו לביצוע שטר החוב בטענות, לפיהן אין המדובר בחוב הנוצר מהלוואה, אלא כל הטענות הינן בדבר היות ההלוואה מענק.